<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — ימות עולם שער שלישי</h1>
<h2>דף ז.</h2>
כל סתם משנה הלכה כסתם. כל מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם, סתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם.
פרק הגוזל קמא (ב"ק ק"ב ע"א) ורב הונא כי לא אמרינן אין סדר למשנה וסתם ואח"כ מחלוקת היא ה"מ בחדא מסכתא אבל בתרי מסכתי אמרינן ורב יוסף אמר כולה נזיקין חדא מסכתא היא, אלמא חזינא דאיכא מ"ד דכל נזיקין לאו חדא מסכתא היא, גם לפי איבעית אימא רב יוסף סבר הכי דקאמר איבעית אימא משום דתני לה גבי הלכתא פסיקתא כו'.
<h2>דף כז.</h2>
אין אמורא רשאי לחלוק על תנא, אך בדרשת הפסוק בסוף פ"ק דחגיגה (י' ע"א) היתר נדרים פורחים באויר, תניא רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו וכו' ר' יהושע אומר יש וכו' ר' חנינא אומר יש וכו' ר' חנינא בן דורמסקית אומר יש וכו', א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם וכו'. ועוד מצינו לדברי תנא נאמר מפי אמורא, שאמורא חולק עליו, פרק לולב הגזול (סוכה ל' ע"א) אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי גזול ביום שני פסול משום דהוי מצוה הבאה בעבירה, אלמא יאוש קני, ובפרק מרובה (ב"ק ס"ו ע"א) אמר רב יוסף יאוש לא קני. ובפרק טרף בקלפי (יומא ל"ט ע"ב) איכא אמורא דאמר הגרלה מעכבא, ובההיא שמעתתא (שם מ"א ע"א) מייתי ברייתא דמיתניא בספרי, ועשהו חטאת הגורל עושה אותו חטאת. ובפרק שני שעירים (שם ס"ד ע"א) על פלוגתא דרב ור' יוחנן דבעלי חיים נדחין, וקאמר דבעינן מום עובר נפקא לן דשרי להקרבה לאחר מומן ממשחתם בהם מום בם, ובתורת כהנים נפקא לן מקרא אחרינא ואם בבהמה הטמאה, גם זה לא קשיא דהא אינן חולקין אך דורשין דרשא אחרת. אך יש להקשות מהא דפ"ב דע"ז (כ"ז ע"א) מרבי יהודה נשיאה גבעוני מהול וערבי מהול פסול ולר' יוחנן כשר, ואי אמרינן דר' יהודה נשיאה הוא האמורא ולא התנא, ששני רבי יהודה יש כמו שמוכיח בתר הכי ניחא.
<h2>דף לג:</h2>
אין אמורא רשאי לחלוק על תנא, אך בדרשת הפסוק בסוף פ"ק דחגיגה (י' ע"א) היתר נדרים פורחים באויר, תניא רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמוכו וכו' ר' יהושע אומר יש וכו' ר' חנינא אומר יש וכו' ר' חנינא בן דורמסקית אומר יש וכו', א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם וכו'. ועוד מצינו לדברי תנא נאמר מפי אמורא, שאמורא חולק עליו, פרק לולב הגזול (סוכה ל' ע"א) אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי גזול ביום שני פסול משום דהוי מצוה הבאה בעבירה, אלמא יאוש קני, ובפרק מרובה (ב"ק ס"ו ע"א) אמר רב יוסף יאוש לא קני. ובפרק טרף בקלפי (יומא ל"ט ע"ב) איכא אמורא דאמר הגרלה מעכבא, ובההיא שמעתתא (שם מ"א ע"א) מייתי ברייתא דמיתניא בספרי, ועשהו חטאת הגורל עושה אותו חטאת. ובפרק שני שעירים (שם ס"ד ע"א) על פלוגתא דרב ור' יוחנן דבעלי חיים נדחין, וקאמר דבעינן מום עובר נפקא לן דשרי להקרבה לאחר מומן ממשחתם בהם מום בם, ובתורת כהנים נפקא לן מקרא אחרינא ואם בבהמה הטמאה, גם זה לא קשיא דהא אינן חולקין אך דורשין דרשא אחרת. אך יש להקשות מהא דפ"ב דע"ז (כ"ז ע"א) מרבי יהודה נשיאה גבעוני מהול וערבי מהול פסול ולר' יוחנן כשר, ואי אמרינן דר' יהודה נשיאה הוא האמורא ולא התנא, ששני רבי יהודה יש כמו שמוכיח בתר הכי ניחא.
רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר מתלת, שדה ענין ומחצה דהלכה כרב יוסף. רב אחא ורבינא הלכה כרבינא בר מאומצא, וביעי, וסלקי, וכולהו בפרק גיד הנשה (חולין צ"ג ע"ב), דהלכה כרב אחא ולא כרבינא. רבינא ורב אשי הלכה כרב אשי. והלכתא כמר בר רב אשי בכולי תלמודא בר ממיפך שבועה ומכתב אודיתא דאמר מר בר רב אשי בדאורייתא נמי מפכינן שבועה, ומכתב אודיתא כי ההוא דאכמין ליה חברייא וכו' בהדין תרין לית הלכתא כוותיה, יש גורסין בר ממיפך שבועה וחיורי דלית הלכתא כוותיה.
<h2>דף לה.</h2>
רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע. רבי אליעזר ורבי עקיבא הלכה כר"ע. הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו. ר' מאיר ור' יוסי הלכה כר"י. ר' נחמיה ור' יוסי הלכה כרבי יוסי. רבי שמעון ורבי יוסי הלכה כר' יוסי. ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה. והלכה כר' יהודה בעירובין ולא במחיצות. ור' יהודה ור' נחמיה הלכה כר' נחמיה. רבי יהודה ורבי אליעזר בן יעקב הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי. רבי מאיר ור' שמעון הלכה כדברי המחמיר בשניהם. והלכה כר' שמעון בשבת ואפילו בדבר שאינו מתכוין לחבורה אלא לבעילה, אבל במוקצה מחמת איסור דאורייתא אין הלכה כר' שמעון. רבי מאיר ורבן גמליאל הלכה כר"ג. רבי ורשב"ג הלכה כרשב"ג. ר' אלעזר בר' שמעון ורבי הלכה כרבי, ואם אמר משם אביו הלכה כמותו. הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו, ובמקום אביו אין הלכה כמותו. כל מקום שאמר ר' שמעון בר' אלעזר בלא מחלוקת הלכה כמותו. והלכה כר' יהושע בן לוי בכל מקום.
<h2>דף נז:</h2>
רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע. רבי אליעזר ורבי עקיבא הלכה כר"ע. הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו. ר' מאיר ור' יוסי הלכה כר"י. ר' נחמיה ור' יוסי הלכה כרבי יוסי. רבי שמעון ורבי יוסי הלכה כר' יוסי. ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה. והלכה כר' יהודה בעירובין ולא במחיצות. ור' יהודה ור' נחמיה הלכה כר' נחמיה. רבי יהודה ורבי אליעזר בן יעקב הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי. רבי מאיר ור' שמעון הלכה כדברי המחמיר בשניהם. והלכה כר' שמעון בשבת ואפילו בדבר שאינו מתכוין לחבורה אלא לבעילה, אבל במוקצה מחמת איסור דאורייתא אין הלכה כר' שמעון. רבי מאיר ורבן גמליאל הלכה כר"ג. רבי ורשב"ג הלכה כרשב"ג. ר' אלעזר בר' שמעון ורבי הלכה כרבי, ואם אמר משם אביו הלכה כמותו. הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו, ובמקום אביו אין הלכה כמותו. כל מקום שאמר ר' שמעון בר' אלעזר בלא מחלוקת הלכה כמותו. והלכה כר' יהושע בן לוי בכל מקום.
